עליית השכר הריאלי הממוצע הגבוהה ביותר בעשור האחרון נרשמה במערכת הבריאות: עלייה של 24% בעוד שהשכר הממוצע בכלל הגופים הציבוריים המתוקצבים והנתמכים עלה ב-14% לעומת 22% בקרב עובדי משרדי הממשלה (שאינם במגזר הציבורי) ו-20% בממוצע בכלל המשק. למרות שאותם עובדים מהווים פחות מ-12% מסך עובדי המגזר הציבורי, הם מקבלים כמעט 28% מהשכר המשולם לאותו מגזר (23.2 מיליארד שקל מתוך כ-83 מיליארד שקל).
עוד בעניין דומה
כך עולה מדו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר שפורסם אתמול (ג') ונתוניו נכונים ל-2019. יש להעריך כי בשנה הבאה, בדו"ח ל"שנת הקורונה" 2020, יופיעו בדו"ח שנתי זה נתונים גבוהים יותר.
לפי הדו"ח, שכר הרופאים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות עלה בעשור האחרון בכ-37% במונחים ריאליים. שכר ברוטו ממוצע של רופא עומד כיום על 39,930 שקל לחודש במשרה מלאה. שכר דומה של עובדי הסגל הבכיר באקדמיה: כ-38,870 שקל בחודש.
עוד עולה מהדו"ח כי השכר הגבוה ביותר במערכת הבריאות נרשם בשירותי בריאות כללית-קהילה. השכר הממוצע עמד על 24,828 שקל. בין העובדים, רופאים בעלי שכר גבוה לצד עובדי מנהלה. לפי הדו"ח, קופת חולים כללית העסיקה 12 בעלי תפקידים בכירים, ביניהם רופאים-מומחים, בשכר חודשי של כ-82,600 שקל ובעלות העסקה של יותר מ-100,000 שקל למשרה.
פרק הדו"ח המתייחס לעובדי מערכת הבריאות הציבורית כשיאני השכר בכלל המגזר הציבורי מצביע על כך שהשכר הממוצע שלהם העומד על כ-24,434 שקל עוקף את עובדי החברות הממשלתיות שניצבו לאורך שנים בפסגה.
85,921 עובדי מערכת הבריאות הציבורית כוללים את כלל עובדי קופות החולים, בתי החולים של ה"כללית", התאגידים שליד בתי החולים הממשלתיים (קרן מחקרים) ובתי החולים הדסה בירושלים (בית חולים עצמאי), בית החולים איכילוב (מוסד עירוני) והמרכז הרפואי בני ציון.
לפי הדו"ח, 12 מעובדי ה"כללית" בתפקידים הבכירים קיבלו את השכר הגבוה ביותר - 82,631 (כאשר עלות המעביד מסתכמת ב-104,318 שקל); 54 מעובדי בית החולים בני ציון השתכרו 50,459 שקל (עלות מעביד: 63,400); 43 עובדי מכבי שירותי בריאות קיבלו שכר של 57,764 (עלות מעביד: 75,371); 33 עובדי "מאוחדת" קיבלו שכר של 53,761 (עלות מעביד: 70,658) ו-14 עובדי "כללית" בקהילה: 76,311 (עלות מעביד: 98,114).
עוד מתוך הדו"ח: שכרם של עובדי קופות החולים חצה את ה-20.7 אלף שקל בחודש, יותר מאשר 18.9 אלף שקל בממוצע במערכת הבריאות בשירות המדינה (בעיקר בתי חולים). רופאי קופות החולים שבקהילה מרוויחים מעט יותר מרופאי בתי החולים: 37,749 שקל בבתי החולים הממשלתיים לעומת 39,930 שקל, לא כולל 202 רופאי הסגל הבכיר ב"הדסה", המשתכרים כ-60 אלף שקל בחודש בממוצע, לפי הדו"ח.
21% מעובדי מערכת הבריאות הם רופאים, 20% אחיות ואחים ו-26% עובדי הדרג המנהלי.
שכר הרופאים עלה ב-45% בעשור האחרון
שכר הרופאים עלה בשיעור הגבוה ביותר בעשור האחרון - 45%. לעומת האחיות ששכרן זינק בעשור האחרון ב-37%. השכר הממוצע של רופאים העובדים בחוזים אישיים מגיע ל-40 אלף שקל, בעוד השכר הממוצע של רוב עובדי המערכת, לרבות סטז'רים, סטודנטים, עובדים מינהלים, עובדים במקצועות פרה-רפואיים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק ופסיכולוגים, אחיות בריאות הציבור, הנדסאים, רוקחים, טכנאי רנטגן, עומד על פחות מ-20 אלף שקל.
פער השכר הממוצע בין רופאים לרופאות הוא כ-12% (שכר הרופאות נמוך) והוא מוסבר בשוני בתחומי העיסוק: רופאות נוטות לבחור בתחומים מכניסים פחות מכניסים כמו רפואת משפחה, בהיקף עבודה נוספת קטן יותר ובשונות באיוש במשרות בכירות. שכרם הממוצע של הסטז'רים הוא 8,570 שקל.
לפי הדו"ח, בעשור האחרון חלה עלייה של כ-29% במספר העובדים בגופים הציבוריים בתחום הבריאות, לעומת גידול של 19% בלבד באוכלוסיית ישראל.
פערי שכר גדולים בין רוקחים ותיקים לצעירים
הממונה על השכר מזהיר בדו"ח מפני מחסור מתמשך ברוקחים בגופים הציבוריים. ב-2019 עלה השכר הממוצע שלהם בכ-2%, לכ-18 אלף שקל, ובעשור האחרון עלה בכ-9% ריאלית. מקצוע הרוקחות מאופיין בפערי שכר גדולים מאוד בין ותיקים לצעירים, בין אזורים שונים, בין בתי חולים למרפאות שבקהילה ובין גברים לנשים. רוקח משתכר 19.6 אלף שקל בחודש בממוצע, בעוד רוקחת רק 17.1 אלף שקל. לגברים ייצוג רב יותר בתפקידי ניהול.
התופעה הבעייתית עליה מצביע הדו"ח: בעשור האחרון חלה עלייה שנתית ממוצעת של 3.5% במספר הרוקחים בקופות החולים. אולם, בעקבות קיטון במספר הרשיונות החדשים הניתנים בשנים האחרונות ביחס לגידול באוכלוסיה, עלול להיווצר מחסור. המחסור בא לידי ביטוי גם בשנת הקורונה כאשר הקופות ורשתות מסחריות שבהן בתי מרקחת ניסו לגייס גם רוקחים בפנסיה. הפתרונות המוצעים: יצירת משרת עוזר רוקח להקלה על העומס ושיפור בתנאי השכר ההתחלתיים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
